כולם מדברים על התחדשות עירונית, אף אחד לא מדבר על צדק

"התחדשות עירונית" היא בעצם שם מאוד יפה ל- לקחת אוכלוסיות מוחלשות ולהזיז אותן לאן שרוצים כדי שלא יפריעו.

פעם קראו לזה בשמות פחות יפים – "שיכונים", "מעברות".
מי הם בעלי הדירות במתחמים של התחדשות עירונית? איפה עושים תמ"א 38 ופינוי בינוי? בטח לא בבניינים חדשים.

בעלי הדירות הללו הם לא "בעלי דירות" במובן של בעלי ממון המשכירים את הנכס שלהם במחיר מפוצץ ובעצמם גרים באיזו וילה בכפר שמריהו.

הם אנשים קשי יום, בדרך כלל מבוגרים, שאין להם שום דבר חוץ מאותה דירה, ותהיו בטוחים שהם עבדו קשה מאוד כדי להשיג את הדירה הזאת, לעיתים הם עדיין נאבקים במשכנתא.
אז מה בכל זאת ההבדל בין התחדשות עירונית לאותו שיכון כפוי של אוכלוסיות מוחלשות בשכונות מצוקה או בעיירות פיתוח?
האם המדינה שוב מפקירה את האזרחים הללו, הפעם לכרישי הנדל"ן?
ואיך עושים מהלימונים האלה לימונדה? איך אפשר להגן על הזכויות של אותם בעלי דירות וגם להפוך אותם למרוויחים לא קטנים מהפרוייקט השכונתי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *