כרטיס אשראי – מגיפה כלכלית מודרנית

גם בצחוק, אל תציעו לי כרטיס אשראי –
זה לא סוד ואני בטח לא מגלה לאף אחד מכם את אמריקה, אבל מסגרות אשראי בנקאיות בכלל וכרטיסי האשראי בפרט – הם הרעה החולה של משקי הבית בישראל .

טוב, אני אמנם מתנגד מושבע של הדרך הכלכלית שלו, אבל אדוני ראש הממשלה, מר ביבי נתניהו,  צדק לפחות בדבר אחד – אין ברשותו כרטיס אשראי.

לא כל אחד יודע להתנהל עם אשראי
בואו נעשה בזה סדר ברשותכם, מעבר לחוסר הנוחות הנגרמת לפעמים ממצבי חריגה שאין לה כיסוי – הדבר החמור יותר שנוצר כתוצאה מחשבון שנמצא בחוב תמידי – הוא העובדה שדרך החיים הזו, ההתנהלות הכלכלית הזו, הפכה למעין מגיפה.

התרגלנו לחיות בעתיד הלא וודאי. הפסקנו לחיות ממה שיש לנו באמת בבנק, מהיכולת הכלכלית האמיתית שלנו והתחלנו פשוט להתחייב למה שלא בהכרח נוכל לעמוד בו.
סביר להניח שכל רכב שלישי שתראו ברחוב הוא אמנם חדיש ויפה, אבל הוא לא באמת בבעלות מי שנוהג בו. ככל הנראה הרכב משועבד לבנק, או לחברת מימון ישיר כלשהי.

הדירה שלנו כמובן ממושכנת ומבחינה משפטית היא תהיה שלנו בבעלות מלאה – בעוד בערך 30 שנה.
ה”כסף” שנמצא אצלנו בארנק הוא כרטיס מפלסטיק שלפעמים אפילו עושה בעיות כש”מגהצים” אותו.

כבר איבדנו את התחושה של כסף מזומן (והנה ספוילר-אם היינו מרגישים אותו פיזית, ביד, היינו מבזבזים ממנו פחות. באחריות. מילה של פרסי) .

כרטיס הפלסטיק הזה מפתה אותנו לרכוש מוצרים רבים שלפעמים גם לא נחוצים לנו כי “חבל יש מבצע פצצה” ומה הבעיה? אפשר לחלק בקרדיט לכמה תשלומים שרק נרצה.
ואז, כשאין ביכולתנו לעמוד בהתחייבויות, אנחנו לוקחים הלוואה.

בהתחלה אנחנו באמת מרגיעים את המצב. מחזירים את השליטה,  אבל אז יש איזה בלת”מ (הוצאה בתלי מתוכננת) או, להבדיל, שמחה משפחתית כמו בר-מצווה או חתונה אז אנחנו לוקחים עוד הלוואה. וכשזה לא מספיק, לוקחים הלוואה נוספת לגשר בין שתי ההלוואות כדי שכולנו נחיה בשלום וגם זה לא מספיק.

והמשכורת לא עולה, והמוצרים מתייקרים, ואז מגיעים החגים עם החופשות והקייטנות וכו’

לצערי, גם אני חוויתי “על בשרי” את המגיפה הזו. ראיתי כמה זה קל להישאב פנימה לתוך המעגל הזה. אבל כשהבנתי שבעצם השליטה היא בידיים שלי – הכל התחיל להשתנות.

אפשר לצאת מהתלות הזאת, זה תלוי רק בכם.

קיראו כאן כיצד להתנהל נכון

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *